אבן

בתחילת דרכו, עזרא פיסל גם באבן. הוא למד אצל קוסו אלול וב-1962 נקרא "לסייע כחוצב, או פרח פסלים, בסימפוזיון במצפה רמון". ביהירות ונחישות של צעירים, הוא לקח מכסה של סרקופג מבית שערים והפך אותו לפסל מופשט, פיוטי. הפסל נשבר כשטרקטור חפר תעלות קשר בדשא, בהמתנה למלחמת 1967. מהמאמץ נשארו איזמלים ופטישים שהתעקמו מעוצמת המכות שלו. עזרא גרר גוש סלע גדול מהמחצבה בגלבוע. בפטיש אוויר הוא חצב דמות שוכבת, בהשראת הנרי מור. כשהיה באנגליה, ביקור בסטונהנג' השאיר עליו רושם חזק: "יש לזה השפעה משתקת. אין הרבה מה לומר אחרי זה. וטוב שזה לא שלם. המצב הנוכחי חזק, נדמה לי, לאין ערוך." בהמשך, עזרא הפסיק לשנות את צורת האבן. הוא העריך את העבר הגיאולוגי של הסלע ואת הפטינה שצבר עם השנים. טרקטוריסטים מיומנים היו "מנגנים על הכלי" ומעמידים בשבילו בולדרים, אנכיים, במקומות "הנכונים".