מצפה רמון

"על-פני הר-הנגב וצפון-סיני אנחנו מזהים כיום אלפי אתרים של נוכחות אדם, בנויים אבן מקומית בבנייה נמוכה, אופקית. חלקם קיומיים – אתרי חניה ומכלאות צאן; וחלקם רוחניים – מבני פולחן וקבורה. האחרונים ממוקמים לרוב על פסגות וקווי רכס ונראים למרחקו. הבולט שבהם הוא ה -K-Line, שנתגלה על-ידי נלסון גליק ב-1953. קו זה, שרוחבו כמטר, גובהו כ-20 ס"מ ואורכו כ-4.5 ק"מ, בנוי בקו ישר להדהים בין פסגת הר רמון לפסגת הר רומם. כמו כן זוהו במרחב על-ידי ארכיאולוגים קווי שיניות-אבן, 'עפיפוני מדבר' לציד צבאים, ועוד. כמה מאלה נמצאים בשטח הפארק. המגמה היא לחפור, לשחזר, ולשלב אותם בו, "פיסול נוודים" מלפני כ-4,000 שנה.
פיסול הוא עיצוב מסות על-ידי כוחות בחלל ובזמן. יש פיסול טקטוני, פיסול אירוזיבי, פיסול אאולי, פיסול וולקאני, פיסול מטאוריטי. פיסול אנושי יכול להצטרף אליהם בהרף הזמן של קיומו, בקנה-המידה שלו ובטכנולוגיה שלו. מכתש רמון הוא שילוב של פיסול טקטוני ופיסול אירוזיבי, הנוצר והולך זה מיליוני שנה. הפארק הוא אופן של הצטרפות אנושית לתהליכי הפיסול הענקי הזה."
עזרא אוריון, 1988

"העבודה שלו שאני הכי אוהב היא זו שעל שפת המצוק במצפה רמון. אתה מסתובב שם מוקסם, ממוגנט. אי אפשר להסביר את זה, רק לחוות את זה שם. זה שקט, מדויק ויושב נכון. זו העבודה שאני הכי קרוב אליה. העוצמה שם מגיעה רחוק מאוד. האנרגיה הזו קיימת בדברים שעשה, שהשאיר אחריו, האנרגיה ממשיכה להתקיים. יכול להיות שהתרומה הכי גדולה של עזרא כפסל, היא בקנה המידה. בגודל הטווחים של העבודה הפיסולית שלו. האיש שאמר: "אנחנו כאן" הסתכל הכי רחוק."
מיכה אולמן, 2013