מאדים

"עיצוב רובוטי של קו אבנים, אל מצוק 'ואלס מרינריס' במאדים.
ביוני 1976 הנחיתה החללית 'ויקינג' את ה'לנדר' על פני המאדים. הזרוע הרובוטית גרדה את פני האבק והזיזה כמה אבנים, בחיפוש אחר סימני חיים במדבר ההוא. בקיץ 1982 יצרתי קשר עם 'המעבדות להנעה סילונית', פסדינה, ארצות הברית. נפגשתי שם עם כמה מדענים. בסופן של שיחות אלה הצעתי לבצע בזרוע ה'לנדר' אקט פיסולי: הצבת אבן על אבן אנכית. כשנה לאחר מכן הצעתי ל-JPL  לפסל על המאדים על ידי רכב 'מארס-רובר' שנמצא אז בפיתוח…
ולס מרינריס הוא מבוך של קניונים, המבקע לאורך כ-4000 ק"מ את אזור קו המשווה של מאדים – תוצאה של מאמצי התרוממות ומתיחה טקטוניים. בחלקה המרכזי של מערכת זו משתרע קו מצוק שאורכו 800 ק"מ. חומת סלע אנכית, שגובהה 9000 מטר, מהווה את שפתה הצפונית של 'תהום קופרטס'. אל שפת מצוק זה הצעתי להסיע את 'מארס-רובר' ולבצע באמצעותו קווי אבנים. קווי האבן שעיצבתי על שפת מצוקי הצין, כאן, מהווים להם דגם.
מאחר ותהליכי הבליה על המאדים איטיים כזמן האסטרונומי, יימחו מתווי אבן גיאומטריים אלה רק לאחר מיליארדי שנים. זהו קידום של כני השיגור של ההכרה במאות מיליוני קילומטר מכאן, אל האסטרו-תהומות"
עזרא אוריון, 2000