"עזרא ידע שאני מתענין באומנות, וצירף אותי לכל מיני פרויקטים. לקראת הנסיעה לנפאל הוא רצה לבנות סקיצה של הפסל. יצאנו כמה חברה' מבית ספר שדה, מילאנו ג'יפ ונסענו לעריף א-נאקה. עבדנו שם במהלך סוף שבוע וישנו בשטח. בנינו פסל שפנה לכיוון הפסגה של ההר, והיה באותו אורך – 32 מטר. הסלע שעליו טיפסו המדרגות היה רק בגובה שני מטר. אנחנו יצאנו משם מרוצים, אבל אחר כך הבנתי שכל מיני יפי נפש כעסו על הפגיעה בנוף. תמיד יש כאלה."
גבי דבני, 2013
"עזרא ריתק אותי מהרגע הראשון. הוא לא היה אמן רגיל. היתה לו כריזמה והוא היה גם איש שטח בלתי רגיל. שמעתי מחבר'ה שדיברו עליו כמפקד בצבא, ואמרו שילכו אחריו לקרב בעיניים עצומות. הוא סיפר לי על האג'נדה האומנותית שלו – מהגיאולוגיה והפיסול הטקטוני, דרך קווי האבנים הקדומים ומבני הקבורה בפסגות ההרים, ועד הרצון שלו לבנות מבנה פיסולי באנפורנה. פסל שיוצר דיאלוג בין המתבונן לנוף. הוא טען שהפיסול האמיתי הוא זה שהטבע יוצר, וכדי לקרב את האדם אל הפיסול הזה, צריך לתת לו איזה נתיב. הוא אמר שבכדי להתכונן לקראת הביצוע בנפאל, הוא יבנה פסל מדרגות ליד עריף א-נאקה, הר בצפון סיני. הוא הראה לי כמה צילומים של בקעת אנפורנה, שהוא ורותי צילמו בשנה הקודמת. בצילומים נראו הפסגות, אבל הבקעה היתה מכוסה בשלג. חודשיים לפני הנסיעה, עזרא אמר לי: "גבר, זה מוכן". הוא לקח אותי בג'יפ אל הפסל ליד עריף א-נאקה. צילמתי שם ביום שישי לפנות ערב. בכדי לבדוק את התאורה עם שחר ישנו שם, בשטח, וצילמתי את המבנה גם בבוקר. כך ידעתי לקראת מה אני הולך."
אבי חי, 2013