בשביל עזרא הציור היה אמצעי, לא מטרה. הוא שימש ללימוד הפרטים של רעיון חזותי, לתימצות הצורה בדרך אל אפיון המאסה. חלק מהציורים הופכו לפסלים. הדימוי של דמות אנושית, השוכבת כאי בודד, מומש בכמה פסלים בהשראת הנרי מור. הדימוי של סירה הנאחזת במים הנופלים, בדרך אל התהום, חוזר ומופיע בשירה של עזרא.