נעורים

" אין לי ספק, שמגיל חמש בערך, אני אותו אדם. בגיל ההוא, באיזשהו לילה, תפסתי שאני סופי. שהחיים האלה, ושלי בתוכם, הם סופיים. בערך באותו זמן התחלתי לצייר ולפסל בחימר. קצת יותר מאוחר, יציקות גבס." עזרא אוריון, 1996

בקיבוץ רמת יוחנן נוצרה מסורת של תרבות מקורית. יצירה חלוצית, חקלאית, מקראית, לאומית, סוציאליסטית. ליל הסדר, טקס העומר והבאת הביכורים נחגגו בהתלהבות רבה. מקהלות שרו שירים מקוריים, ילדות ונשים רקדו, מניפות אלומות של ראשית הקציר ובחורים רקדו דבקה ציונית. בכל החגים קושט חדר האוכל בציורים גדולים. עזרא גדל מוקף ביצירות של אמן חבר הקיבוץ, הצייר חיים לוזר. לוזר, שתיין שתום עין, עורר בו השראה ופחד. בנימין, אבא של עזרא, הביא מהשליחות באירופה שלאחר מלחמת העולם השניה, אלבומי רפרודוקציות של אומנות אירופה. בעבודות הראשונות של עזרא ניכרת השפעה של ציירים אימפרסיוניסטים, משולבת בהירואיקה של ריאליזם-סוציאליסטי.