עזרא גיבש את שדה הפסלים בסדרה של רישומים על גליונות נייר גדולים. תהליך הלימוד וההיכירות עבר ממכלול של מנהרות משחק ומגלשות לילדים, דרך כנסיות גותיות ולבסוף מונומנטים וחללים מופשטים, חילוניים. ברישומים מופיעות דמויות אדם זעירות, כקנה מידה לגבהים האדירים שמקיפים אותם.
באחד הרישומים – "מרשם כללי ראשון", מרץ 1965, מפורטות הוראות לעצמו: "צריך להנחית אור עז ואופל חליפות, לפתוח נפחים וללחצם, לפרוס משטחים ולפוררם, להרחיב מישורים ולצמצמם עד שביל רגלי צר. פתאום מעין… מדי פעם צריך למקד את הכל באובייקט קטן, סמלי, כדי לפעול נגד הנפחים הענקיים".
יש כותרות לתחושות: "חורבן, ארובות תקווה, התהום, הדרך לשמים, מאבק, סיכום" – תמצית של מוטיבים שמופיעים בהמשך, בשירה שלו. לקראת סוף המסלול: "צריכה להיות מורגשת גם עייפות גופנית כל שהיא, כדי להשלים את החוויה הרוחנית".