עזרא המחיש בדגמי גבס את החללים הפיסוליים ואת חווית המבקר בתוכם. דמות אנושית קטנה מאפשרת מדידה עצמית כקנה מידה והכפלת המימדים בדמיון – פי מאה, פי מאתיים…
"אלומת אור הניתכת מפתח גבוה אל חלל חשוך… מערכת צורות מעל ומתחת לפני הקרקע… קומפוזיציה מסיבית אחת משתרעת על מרחב – האנשים ינועו בין צורות גבוהות ועמוקות, בין כיכרות שמש חזקה וצל כהה, יכנסו אל תוכן וינועו בחללים צונחים ומתרוממים, לוחצים ומתרווחים, בין חושך לאור חיוור גבוה ופריצות אור עז פתאום על שפת מישור גבוה…”