מעלות

"מעלות, 1979-1980, בטון, 18 מ', גן אלסי ברנדט, רחוב הרצוג מול בית הנוער. הנושא המרכזי אליו מתייחס הפסל קשור להוויה הרוחנית כמצב של התרוממות נפש… גובהו של הפסל ותנועתו האלכסונית מנחים את מבטו של המתבונן כחץ שלוח ממעמקי האזור הטופוגרפי הנמוך אל עבר השמיים. החזרה המונוטונית על צורתן המוכרת של המדרגות מאפשרת לצופה להמשיכה בדמיונו כביטוי לעלייה הדרגתית. הטעות הנפוצה ביחס לשמו של הפסל מהווה דוגמא לתהליכי התמזגותה של היצירה האמנותית במרחב הציבורי. למרות שעזרא אוריון כינה את פיסלו בשם "מעלות", הוצמד לו במהלך השנים השם "סולם יעקב" ובשם זה הוא מזוהה ומוכר לקהל הרחב. כיווני התנועה המנוגדים בפסל עשויים להצביע על הסיבות לכינוי המקובל, כאשר הניגוד שבין תנועת האלכסון כלפי מעלה ותנועת המדרגות ההפוכות המכוונות כלפי מטה נדמה לציבור כתנועת המלאכים בסולם התנ"כי… צורת העמוד המיתמר כלפי מעלה ידועה בנוף פיסול החוצות החל בתרבויות הקדומות ועד עתה כביטוי לקשר שבין האדמה והשמים על כל מורכבותו הסמלית."
רונית שטיינברג, פיסול חוצות, אתר עיריית ירושלים

"בשדרות הרצוג ניצב פסל המזכיר כן שיגור של טיל. במבט מקרוב מסתבר שמדובר בגרם מדרגות גבוה והפוך, הניצב באלכסון. שם ה"דבר" הזה הוא "מעלות", מעשה ידי הפסל הישראלי עזרא אוריון. פסל זה מכונה בפי התושבים "סולם יעקב". השם הוא ביטוי קונקרטי למה שמנסה אוריון לבטא בפסליו באופן מופשט יותר: כמיהה ליצירת קשר עם השמיים. במיתולוגיה הקלאסית יש בהם אלים, בתנ"ך זהו משכן המלאכים, ועבור המדען זהו עולם הגלקסיות, שרק חלק קטן מהן זוהו על-ידינו… תולדות האמנות גדושות בדוגמאות לרצון האדם להגיע למרומים: פירמידות, קתדראלות, גורדי שחקים… האין אנו חוזרים ונוגעים במיתוס מגדל בבל? מכל מקום, הפסל המודרני מבטא זאת בצורה תמציתית ובעזרת חומרים תעשיתיים.זהו פסל היכול ליצור דימויים מרתקים בתחומים שונים הנוגעים לנו, לאורח חיינו, לאסתטיקה המקיפה אותנו ולחלומותיה."
גילית איבגי, סיור בעקבות פיסול חוצות בירושלים