מצפה רמון

"פיסול הוא עיצוב מסות על ידי כוחות בחלל ובזמן. יש פיסול טקטוני, פיסול אירוזיבי, פיסול אאולי, פיסול וולקני, פיסול מטאוריטי. פיסול אנושי יכול להצטרף אליהם בהרף הזמן של קיומו, בקנה המידה שלו ובטכנולוגיה שלו.
מכתש רמון והרי הנגב הסובבים אותו מהווים את שמורת הטבע הגדולה ביותר בארץ ישראל. השמורה משתרעת על פני שטח העולה על מליון דונמים… גן הפסלים המדברי מעשיר את קריית השמורה שעל שפת המצוק, בעוד הוא עצמו מועשר פי עשרה על ידי נופי המכתש עליהם הוא צופה.

ראשיתו של הפיסול על שפת מכתש רמון בסתיו 1962, בסימפוזיון בינלאומי לפיסול, בהשתתפות 11 פסלים מהארץ ומחו"ל. רעיון הפיסול העכשוי, לאורך אותה שפת מצוק, היה לתגבר את פסלי האבן שמלפני דור, במתווה סלעים גיאומטריים, שיוצבו על ידי פסלים ישראליים.
השתתפו: דב הלר, דליה מאירי, חוה מחותן, דוד פיין, נועם רבינוביץ, איצו רימר ועזרא אוריון.
סיור משתתפים ראשון בוצע במרץ 1986, בו הכירו הפסלים את קטע המצוק המיועד לפיסול, בחרו את אתרי עבודתם והכירו את אופי סלעי המחצבות והמנסרות שהועמדו לרשותם.
לכל פסל הוקצתה משבצת של 100X100 מטר על שפת המכתש. סיור משתתפים שני בוצע בראשית מאי, בו בחרו המשתתפים את הסלעים לעבודותיהם. הסלעים הובלו על ידי ציוד מכני כבד אל אתרי הפיסול האישיים. הביצוע עצמו היה בסוף אוגוסט 1986, בו הוצבו מספר עשרות סלעים כעבודות פיסול מדברי. כל פסל הציב את הסלעים על ידי ציוד מכני כבד ועיבוד ידני מוגבל. בחודש מרץ 1988 בוצע שלב פיתוח נוסף. הפסלים שעבדו כאן בסתיו 1986 הוזמנו לבצע גימור למתוי הסלעים שלהם והצטרפו שני פסלים נוספים.
תהליך גיבושו של קטע מצוק זה של שפת המכתש, כפארק לפיסול מדברי התקדם בשיתוף האדריכל רפאל לרמן, אדריכל הנוף צבי דקל ואנשי רשות שמורות הטבע. תודתנו נתונה לקרן הקיימת לישראל אשר היתה הזרוע המבצעת של מבצע יחודי זה"  עזרא אוריון, אוצר