אדנים

"…שתי העבודות שאגיש למיון לתערוכת "אמנות ישראל" נוצרו ונולדו בהשפעת הביקור אצלך… אחרי התערוכה בחיפה, שסיימה עבורי פרק כלשהו, הייתי ב"ניוטרל". במעומעם ידעתי שלא אמשיך יותר באותה דרך, אבל טרם בשלה מהות אחרת באותו חלל שנוצר. מהות זו נתבררה לי באותו אחר צהרים. אספתי לאורך המסילה ערימה של אדני ברזל ובהם אני עושה." עזרא אוריון, מכתב ליחיאל שמי, 1964

'רכבת העמק' היתה שלוחה של מסילת הרכבת החיג'זית, שננטשה ב-1952. המסילה פורקה בהדרגה, וחלקיה שימשו את תושבי הסביבה. עזרא העריך את אדני הרכבת – יציקות ברזל משובחות מתוצרת חברת קוקריל הבלגית, משנת 1903-1908. הוא הזדהה עם המשמעות של הרכבת כפורצת הדרך של הקידמה. הוא אהב את הגודל האנושי של האדנים ואת העיצוב הלירי שלהם. כשהעמיד אותם, הפכו למייצגים מופשטים של דמות האדם. כששכבו, סמלו את המתים. בעבודות המוקדמות שלו, עזרא חתך וריתך את האדנים, התערב ושינה את הצורה שלהם. בהמשך נתן לצורה המקורית להתבטא, וטען אותם במשמעות בהעמדה עצמה. כשהציב את האדנים במדבר, על שפת הצין ובסדום, יצר פסלים מתומצתים של פיוט קיומי.

בשנת 1978 הקים אוריון את הקבוצה הפיסולית "יחד מדברי" מ-25 אדנים. הפסל הפך ללב של הגן הלאומי "גן הפסלים" שעל שפת מצוק נחל צין ומהוה מוקד משיכה לאוהבי סביבה ואומנות. במהלך השנים סבל הפסל מוונדליזם וכמחצית מאדני הברזל שהרכיבו אותו נגנבו.

באביב 2017 נרתמה רשות שמורות הטבע והגנים למבצע שיקום הפסל. המועצה לשימור אתרי מורשת תרמה את האדנים החסרים מהמחסן של מוזיאון רכבת העמק. צוות מסגרים ומשאית-מנוף של הרט"ג הגיעו לכפר יהושע, פרקו את האדנים מערימת קטעי המסילה והעבירו אותם דרומה. הצוות שיקם את הפסל בעבודה יסודית וסבלנית, האדנים הוצבו, נוצקו בסיסי בטון, רותכו בסיסי פלדה. כיום שוב עומדים 25 אדנים ב"יחד מדברי" והביקור באתר מרחיב את הלב ומרומם את הנפש.