נעורים

" אין לי ספק, שמגיל חמש בערך, אני אותו אדם. בגיל ההוא, באיזשהו לילה, תפסתי שאני סופי. שהחיים האלה, ושלי בתוכם, הם סופיים. בערך באותו זמן התחלתי לצייר ולפסל בחימר. קצת יותר מאוחר, יציקות גבס." עזרא אוריון, 1996

בקיבוץ רמת יוחנן נוצרה מסורת של תרבות מקורית. יצירה חלוצית, חקלאית, מקראית, לאומית, סוציאליסטית. ליל הסדר, טקס העומר והבאת הביכורים נחגגו בהתלהבות רבה. מקהלות שרו שירים מקוריים, ילדות ונשים רקדו והניפו את ראשית הקציר ובחורים רקדו דבקה ציונית. בכל החגים קושט חדר האוכל בציורים גדולים. עזרא גדל מוקף ביצירות של חבר הקיבוץ, הצייר חיים לוזר. לוזר, השתיין שתום העין, עורר בו השראה ופחד. בנימין, אבא של עזרא, הביא מהשליחות שלאחר מלחמת העולם השניה, אלבומי רפרודוקציות של אומנות אירופה. בעבודות הראשונות של עזרא ניכרת השפעה של הציירים האימפרסיוניסטים, משולבת בהירואיקה פרולטרית.