ילדות

"אבא היה ענק. הוא נועד להיות ענק, נוצק אל תבנית ענקים. הוא גודל כ"אדם החדש", שיא היצירה המשיחית של הוריו, החלוצים הנפילים. לגורי ענקים אסור לבכות, לפחד או להתלונן. הם גדלים חסונים ויחפים, יפי בלורית ותואר. הם האוונגרד המובחר, המבקיע את הדרך אל עולם המחר. אחיהם הגדולים היו בבריגדה הבינלאומית בספרד, היו בפלמ"ח. הם הבחורים הנכונים לכל משימה, מגויסים עד כלות." אלון אוריון, 2015

ילדי בית אלפא לא בוכים / אלישע שלם
לילה … חושך, יריות מהגלבוע!!!
ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי!
אבא ואמא אינם (הם עסוקים בבניין הארץ),
אבל גם אין על מה,
כי לקובה השומר יש מאוזר ארוך קנה,
עם קת מעץ והוא כבר יראה להם…

רוח ממערב, תריס דופק … אש בשדות…
ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי!
שומרת הלילה עם פנס הרוח
כבר הלכה לה למקום אחר.
אבל גם אין על מה,
כי לג'ונק הנפח יש פטיש גדול 4 קילו,
הוא כבר יראה להם…

חם … ברחש … קוצים…
רגליים יחפות בעפר,
ילדי בית אלפא לא בוכים – אין למי!
הינדה המטפלת ממילא אינה שומעת…
אבל גם אין על מה,
עוד מעט נגיע לעץ הדום הגדול
שפירותיו עגולים ומתוקים.

רוח קדים מעלה תימרות אבק …
אוהלי קידר שחורים ממלאים את האופק.
ילדי בית אלפא אינם בוכים – אין למי!
(גם אם הינדה תשמע
מה היא כבר יכולה לעשות).
אבל גם אין על מה,
עוד מעט נגיע לסחנה הקטנה,
יש שם שדרת אקליפטוסים כבדת-צל
וגם תעלת בטון קטנה
המוליכה מים צלולים וקרים,
שחלזונות אבן שחורים לדפנותיה.